אברהים, אברהים, אברהים,
מעלינו שמים פרואים
נם כוכב אל מעבר לכפר
עת פרגול המכים בו עבר
וזלעף נקמתו וקצץ
באדם ובצאן ובעץ.
רקיעינו ריקים ובוהים,
אברהים בן אבו-אברהים !
אברהים, אברהים, אברהים,
אמריך עמנו ברוכים.
נאזקה אמתם למענה
כי אמן לשבטו מאנה.
שעמק חרישך בלבבות -
אזקיך לך לכבוד.
לא ברזל - תמושם כפרחים,
אברהים בן אבו-אברהים !
אברהים, אברהים, אברהים,
אפפונו דבות ברעים,
אך ננעץ כבר בלב הדיבה
אור קולך הנשוב, שלבה
לחישת גחלי הבשורה
על זבחי בני-הגר-ושרה
המסובים אל חגם ברעים,
אברהים בן אבו-אברהים !
