השעות השקטות
משתקפות בחלון
התמונות מספרות שיר ענוג
וגם את במיטה
מאמצת שתיקה
ואצלך לי תמיד יש מקום
כבר לא נוגע
ולא מוצא
מילים פשוטות
עד הקצה
הרגע מתקרב
בסוף תמיד עוזב
כשכואב
אני הולך הולך הולך
אני הולך הולך הולך
שוב חוצה לב של ים
ועכשיו אני כאן
השנים – הן עשו לך רק טוב
ואצלי קצת יותר
כשאליך חוזר
ואיתך שוב ארצה לאהוב
כבר לא נוגע
ולא מוצא
מילים פשוטות
עד הקצה
בסוף תמיד עוזב
עוצר כשלא אוהב
מעט כואב
אני הולך הולך הולך
אני הולך הולך הולך
